|
שדרות הרוח בהרים
שוזרות ניגון של אהבה
גלים רבים על פני הזרם
כחול עמוק נישא בערפל.
הכלים ריקים על פני במת הלילה
זוהרים באור נורות זהוב
מגברים כהים שותקים קיומם
לצורות רדומות של הכרה.
כוכבים שחורים על פני ממד שמים
נושרים אותותם לגבישים שקופים
השלג נלחש על שפתיים
בקסם הזיכרון שאבד.
חוטי חשמל פרושים על הרצפה
כנחשים כהים של ציר הדעת
לוחות ברזל כבדים סוגרים את הנוף
לאגמים יבשים של מי מעינות. |
|
|
הסבון בכה
מאוד?
בטח בכה. פעם
היה בנאדם
ועכשיו עשו ממנו
הגרמנים סבון.
אתם לא הייתם
בוכים?
תומאס, מבוא
לפילוסופיה
יודו-ארית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.