מגרוני הוא פורץ בדמעות של חרון
אזלת יד שקוטפת יום יום מחיי
יביאוני לידי שיגעון
זרו חול בעיניך ואין פתרון
בנשיקות לא אוכל לרפא עיוורון
וגחלת שורפת בעור לחיי
שאוכל בדמעות של אסון
עת חולמת ששוב אחבק את הרוגז
אסחטהו במו זרועותיי
לבסוף שוב אמצא ואקיז את האומץ
בגלוי אז אחשוף רגשותיי
כי הלכת בלי שוב, בגפי שוב נותרתי
בעתות מצוקה, גם בהן לא שיקרתי
אך ידעתי אותך, כשהבנתי החוורתי
כי ממך עבורי לא נותר...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|