לנה מטוסביץ' / הבזקי עלטה |
עוצמתם מבעיתה, מאיטים זעקתם
הם פורטים וחוזרים על מיתרי ינקותי
מרחיקים והולכים, מבליטים בדידותי
בטירת ממלכתי, על כס של קטיפה
מביטה ממעל, עטופה בקליפה
של קמצוץ יוהרה, היא נוטר נאמן
כמו קירות של זכוכית, מתבוננת דרכם
דימיתי כי שלחת לי סימן ממרחקים
דימיתי כי לחשת לי דברים מתוקים
דימיתי הרבה, ואז התפכחתי
להביט במראת המציאות שכחתי...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|