|
כבן ארבעים הצטרפתי לריצות השדה של תלמידיי במעלה הגבעות
ובמורדותיהן בשביליהם ובשבילם / להיות איתם // רצתי מיו"ד עד
יו"ד-בי"ת וחוזר חלילה כל יו"ד-בי"ת שנותיי בינותם / בארץ היפה
ההיא בחייהם ובמותם / עד שתם
כיום הם מבוגרים ממה שהייתי אז באותה ארץ שהיא כל כך לא
אותה / ואני הזוכר לה את ימי החסד כואב את שטיונה את הבלותה /
איך היא בורחת ממני שכל כך הייתי רוצה שתישאר אתי שאשאר אתה //
ואולי משום כך אני צועד בחושך לקראת שחר חדש / ואולי לשם כך
אני מעמיק לשחות בים הרוגע ההומה הנרגש / כמו תלמידיי באותם
ימים ממש.
|
|
|
על כל סיפור
מהבמה - יש לי
ארבע מהחיים, על
כל שיר יש לי
אירוויזיון שלם,
אמנם פלסטיקה,
לא משהו אצלנו,
אבל גומי הולך
כמו לחם.
מתנדבת מקיבוץ
גלויות בספירת
מלאי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.