|
צבע קולם של אנשים בחדרים
נופל עליי בכתמים
אני רואה אותו בצבעים שאין להם שיעור
אנשים ונשים שהלכו ממני לדרכים צדדיות
זורקים אליי שברי משפטים
מילים משכשכות
מתיזות לכל עבר
מילים צרודות
מילים צרובות
שורטות בי ציפורניהן
וכשמגיעה העונה הכהה
אני ממסגר בהן עמימות
ונותן בן סימנים של ערב יורד
לראותן באור פנסים חרישי
בין הצללים
על קירות מסדרונותיי. |
|
|
למה חוגגים את
מתן תורה ולא
צמים על שבירת
לוחות הברית?
אתיאיסט שאכפת
לו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.