כבר לא מצליחה להחזיק
בקירות, בסדינים,
בעצמי.
מרימה ראשך לרגע,
רטובה וחושקת,
מחייכת וחוזרת.
רגליי נמסות
לאגלי זיעה
המציפים את מצחי.
בין רגליי,
לרגע,
לא קיים דבר
מלבדנו.
שפתיי גונחות
אהבה.
מוקדש לפומיקי, האישה שאתי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ככה זה בחיים:
גם כשאתה כותב
משהו ממש מופלא,
שאין שני לו
בעולם, יבקשו
ממך עוד אחד.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.