[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








עסקי היהלומים תמיד פינקו את, אורלי נבו. היא נכנסה פנימה אל
החדר כאשר כולם הביטו בה בקינאה. היא פסעה כמלכה בעוד האנשים
לצידו חשו שממה. אורלי הגיעה לבר וביקשה כוס יין. גבר ניגש
אליה ושאל "שלום. מה שמך?". אורלי חשה סקרנות יתר, הכיצד הוא
אינו יודע את שמי, "אני אורלי" ענתה בפיהוק. "שלום אני מני".

מני צעד משם במהרה כאשר הוא מסב מבטו אל עבר הריצפה. אורלי חשה
מבולבלת. היא ניגשה אל עברו של מני וזרקה קושייה לעברו, "מדוע
ברחת?". מני הביט בה וחייך לרגע, הוא שלח את ידו קדימה בכדי
ללחוץ את ידה, הוא שלפה את ידה בחזרה. "אני מני" הוא אמר שוב.
מבולבלת עוד יותר ענתה לו אורלי, "הי, אני אורלי". "אני יודע,
אמרת לי כבר" חייך מני.

לפתע מני נס מפניה במהרה. אורלי נעמדה דום. תחילה היא בדקה את
כיסה שמא, מני שלף כמה דולרים מכיסה אבל הכל היה במקום. אורלי
הביטה ימינה ושמאלה וראתה את כולם חוזרים לעיניינים שלהם.

באותו הערב אורלי חזרה לביתה. היא עלתה מדרגה אחר מדרגה אל עבר
ביתה הקט בלב ליבה של הרצליה. היא הכניסה את המפתח לדלת ופתחה
אותה באיטיות. לפתע היא נדהמה. היא יצאה החוצה וסגרה מייד את
הדלת. היא נצמדה לדלת ולא ידעה מה לעשות. היא החליטה לנוס משם
במהרה. היא נכנסה למכונית האדומה שלה והחלה לטוס ברחובות
הרצליה פיתוח.

אורלי נעצרה ליד גלידרייה וישבה במכונית. כמה דקות חלפו ומישהו
נקש על חלון המכונית. אורלי פתחה את החלון, היה זה מני. "הי,
שמי מני". "אני יודעת מה שמך! שכחת!" זעמה אורלי. מני הביט בה
וענה, "אני לא מבין מדוע אינך זוכרת אותי". "אני כן זוכרת,
היית במסיבה היום בערב, זו אני אורלי!" זעפה. "אני מכיר אותך
מפני 15 שנה, את לא זוכרת?" הרהר מני בקול רם. "מה? מי אתה
בכלל!" הפיוז של אורלי נדלק, היא סגרה את החלון ונסעה משם
בתאוצה.

אורלי הרהרה ללא הפסקה אודות מני. היא חזרה לביתה, היא פסעה
לאט לאט במדרגות. הכניסה את המפתח לחריץ ופתחה את הדלת
באיטיות. היא הביטה אל ביתה ונכנסה פנימה, צעד אחר צעד.

היא נכנסה למטבח ופתחה את הארון בכדי להכין קפה ולפתע תמונה
נפלה על הריצפה. אורלי הרימה את התמונה באיטיות והביטה בה,
תמונה שלה ושל מני מתנשקים! אורלי השליכה את התמונה אל הריצפה
כלא מאמינה! היא החלה לרוץ בבית מנסה להבין מה בדיוק קורה.

מני אחז בה. אורלי הסתובבה. מני נשק לה. אורלי נשקה לו בחזרה
ואז הכל חזר אליה. היא אוהבת את מני.

למחרת בבוקר, אורלי התעוררה וראתה את מני לצידה. היא קפצה
מהמיטה במהירות ושלפה את האקדח שלה. מני התעורר, "אורלי תירגעי
בבקשה". אורלי השיבה, "מי אתה ומה אתה עושה פה!". "אני מני"
אמר מני מהמיטה. אורלי ענתה, "אני יודעת שאתה מני, אבל מה אתה
עושה פה במיטה שלי?" עתנה אורלי. "אז אני מני" ענה. "התנשקנו
ואז ברחת שכחת?" אמרה אורלי. "לא, עשינו אהבה את לא זוכרת?"
אמר מני. אורלי ענתה, "תפסיק לשחק אותי אני יודעת מה קרה פה!
אני זוכרת טוב מאוד!".

מני קם, התלבש ונס מהבית. אורלי ישבה וחשבה. היא הלכה לרופא
שהסביר לה, שמני סובל ממחלת השיכחה, מחלה אשר לעיתים אנשים
שוכחים אבל לאחר מספר דקות הזיכרון חוזר לעצמו. אורלי שאלה אם
היא סובלת מאותה המחלה, הרופא אמר לה שהם בדקו אותה מספר פעמים
והיא אינה סובלת משום מחלה שכזו. "אז איך זה שאני לא זוכרת
כלום?" אמרה. "את פשוט מאוד מטומטמת..." אמר הרופא. אורלי
הביטה בו ולא ידעה מה לעשות. "מה?" אמרה אורלי. הרופא צחק,
"סתם, יש לך בעיה אורלי. את כמו זליג. את לוקחת את האישיות של
האנשים שלצידך. כמו שאת לוקחת את האישיות שלי" אמר הרופא.
אורלי פסעה אל עבר הדלת ואז פילח הרופא,"אגב, מני התאבד... את
לא זוכרת?".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
גכעש ראשק ווחט
חיעמ ףלטא, נבסה
חלעי ג'דבס-
פןלך ץתצק!



זוזו לסטרי
מצפין


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/10/08 7:53
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אמיר ראג'פורקר

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה