הירד הגשם בעיתו
וקמה תבשיל
הישקע הערב בשבילו
להאיר אוהבים בדרך אל העיר?
התקום במה ותתחדש
יפה וצלולה וזכה

אין לי כוח לכוחות הטבע, ידאגו הם למסילותיהם
אך חוששת אני לבית שלי
ונושאת תפילה לאלוהי המחשבים:

אנא עשה ניסים
אם לא למעני
למען הדורות הבאים
אל תתן לכל היוצרים
להתפלש במעמקים

הפעל קסמיך הרבים
למען הוד ותהילה
דאג לסרבר העקשן
וכל מה שנקרע
השב  אותו ואותנו
אל הרמה
והנחלה
ונקרא הללויה


המשוררת מתחילה  את שירה בפניה ומחשבה  על איתני הטבע אבל עד
מהרה היא מגלה את המטריד אותה באמת - במה חדשה. המשוררת פונה
בתפילה לאלוהי המחשבים ומבקשת מהם הנחה: שילכו וירשפו סרברים
אחרים ויעזבו את במה במנוחה. יתכן מאוד שהשיר הזה הוא אלגוריה
למצבים אחרים שמטרידים את המשוררת אבל אין ספק שגם הבמה בראש
מעייניה. היא אינה מזכירה בכוונה את נושא הדואר ואין אנו
מוציאים ביטוי להעדר התגובות ליצירות - מעניין מה הניע  אותה
להשמיט פרט חשוב זה.