|
האיש הזה שפעם היה אבא שלך
לוטש את תבניות הזמן בכחול עמוק
אתה כבר לומד להקשיב למזמוריו הרבים
לכוון את מעשיו לטוב הארץ הנשכחת.
המילים חופנות את להט האבק
במבטים שיש בהם מאבחות המלחמה
ואתה יודע שאין בהם אף לא רמץ
מטעם הלענה של ציר החידלון.
ניגונים חולפים על פני מקהלות ילדים
את רוח השירה הזאת לא ניתן היה לעצור
רק להתרסק אל תוך מימיה הרבים
לחוש בצל הלהבה המלחכת בבשר.
הים צובע בלבן את משך השמים
באדוות כסופות של אור השחר
מעשה ידיו לפתח נפשך הדלה
ועיניך כוכבים על פני הלילה.
08:11 |
|
|
חרדל, חרדל,
ממרח צהוב וקל.
מי בכלל
אוהב
חרדל.
היינץ |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.