עדיין יש לי את הריח שלך על קצות האצבעות
למרות שהלילה שחלף שקע כבר
בטרדותיו המעיקות, האפורות, של בוקר באמצע השבוע.
למרות שגם הלילה שחלף, ונצץ בעיר שעות מספר
היה מלא רגעי חוסר כחושי מגע ורגש

מתחת לשמיכה מבהיקים הכוכבים והכתפיים שלך
ואני מתבוססת באש הלוהטת והשורפת שהיא זרועותיך המחבקות אותי.

עדיין יש לי את הריח שלך נוזל מקצות האצבעות
מטפטף לי על הדפים, השולחן והבגדים, והבטן המתפוצצת
נקרעת מקרביה נחתכת מעצב ונשיות.

הייתי רוצה להמשיך לרוץ אליך בכל פעם מחדש
לטמון את האף ואת העיניים בתוכך, לא לראות ורק להריח אותך
ורק לדבר בשפתיים בוערות ונוטפות טרוניות ורעלים
סטריכנין וארסניק
ועשן סיגריות שננשף ברגעי עצב גדול.

מתחת לשמיכה עדיין מבהיקים הכוכבים והכתפיים שלך
ורק אני כבר דהויה לך בתוך המחשבות והזיכרון
ובמיטה הכבויה אנחנו מתהפכים בתשוקה חבויה וכבלי שינה
גב אל גב, רגש נדבק אל רגש, אכזבה אל השפלה.

אבל לי עדיין יש את הריח שלך בקצות האצבעות
ואת החוסר שלך בכל שאר האיברים.