בת-אל רביבו / שרצים של שגרה |
בשדה שיחד חרשנו
מטמאים בבוז
כל חלקת מציאות אהבים שהשקינו בגיל
שני עיוורים היינו
כסומים לאמת הצורמת
וכעת
צחיח מכל עבר
ולא נותר מנופי ימינו
ולו שדה קוצים חבול
והנה תכף ייעלם גם הוא בשמש היוקדת
ועמו
שירי האחרון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|