|
כמה את חיה בצבעים
אל מול הטיח שנופל
ובניין שיתמוטט
לא יקטע את כל מה שאת
לרצות לגעת
אבל לבלוע את הרוק
כמו נהר שזורם על ההיסטוריה
הלא כתובה שלנו
אנחנו מרשים לעצמנו לגעת במה
שלא יחשוף
את שכיסינו
ובעודנו חיים זה לצד זה
התקוות יתרפקו על מגע מזדמן
הכמיהות הקטנות יתרפקו על מה שאין |
|
|
אל תשאל מה
המדינה עשתה
בשבילך, תשאל מה
אתה יכול לעשות
לה בחזרה!
מתוך "הטיוטות
הראשונות של
נאומים מוחצים"
כרך ה' |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.