|
כמה את חיה בצבעים
אל מול הטיח שנופל
ובניין שיתמוטט
לא יקטע את כל מה שאת
לרצות לגעת
אבל לבלוע את הרוק
כמו נהר שזורם על ההיסטוריה
הלא כתובה שלנו
אנחנו מרשים לעצמנו לגעת במה
שלא יחשוף
את שכיסינו
ובעודנו חיים זה לצד זה
התקוות יתרפקו על מגע מזדמן
הכמיהות הקטנות יתרפקו על מה שאין |
|
|
רק שתדעו,
הויאגרה, מעל
גיל תשעים
ושתיים, לא ממש
עוזרת.
זקן הבמה החדשה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.