|
עלומי נצח
יופי כמש
שתיקה שבהסכמה
על דקה שחלפה
שיכר בגרונה נמס בדמה
מקשים שחורים
כריות קשות נוקשות
אות לבנה מוסיקה שחורה
אור קלוש
לוחך את צווארה
לא מסנוור
מתחשב
בה באהבה
איך תישן והיא ערה
לבדה ערה
ערה לסביבה
חרא לה קצת
אז מה
תמה לה השעה |
|
|
גוסס חדש:מי
זה?
גוסס ותיק:מי
זה?
גוסס חדש:זה
זה.
גוסס ותיק:גם זה
זה.
[פאוזה]
גוסס חדש: כאן
מתים?
גוסס ותיק: כן,
כאן נמות.
גוסס חדש: אז זה
המקום.
גוסס ותיק: כן,
זה.
גוסס חדש:אבל
אולי יהיה מקום
אחר.
גוסס ותיק:לא
יהיה
גוסס חדש: אבל
אולי
גוסס ותיק: אבל
לא.
מתוך:
"הבכיינים" מאת
חנוך לוין ז"ל. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.