תן לביא / ערגה |
מעלותייך קסמו לי
לילי היה ליום
חיי הפכו גיהינום.
חשפתי ערגתי בשירי
נכלמתי מאון החסר בליבי
ראיתיך מקרוב
ליבי פעם ממרחקים.
עיניי אליך חשקו
שפתי ביקשו חום שפתותייך
גופי חפץ ריח מלבושייך
ליבי ביקש מפלט בחיקך.
ערגתי לחמוקייך הנהדרים
מושי צבע גון עורך
חפץ און גברותי אותך
בלא כל מורא.
חלום חלמתי עלייך
בזהרם נגלה פנייך
את לחפצי נעתרת
בליבי מצביעה בוחרת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|