תחשוב חמניות
תחשוב זרעים
תחשוב צהוב
בגידה.
זה מה שאני חובקת בלילות הקרים אתך
עם התנור שמחמם את החדר
השמיכה מעל
אך עדיין קר לי
בתוך ידיך הגדולות המגינות
כל כאב
וקול דמעה שזולגת מעיניי
שכבר חסרות כל הבעה.
פרחים אדומים לשם תשוקה
ורודים לרוך ואהבה תמימה
לבנים לחתונה, תחילת חיים חדשים
אך גם למוות ולאבל שבאים מפעם לפעם.
הכחולים יוצאי הדופן אותם איני מרבה לראות
הצהובים מופיעים מולי בכל פינה, קוראים לעיניי וזועקים לי
ברחי!
כי יום אחד יהיה מאוחר מדי להתקדם הלאה.