חיפוש אחר חלומות נשכחים,
סופרים בדמעות את השנים,
ימים שחולפים עטופים בשקרים,
אורות זועקים וכבים.
אלפים של שנים כזבו וחלפו עם תום השרב הגדול,
מזג האויר כבר מזמן התחלף ורק הוא שם ממשיך לצייר במכחול.
חושבים שיודעים אנחנו הכול, לאן הדרך מושכת.
וכשאין במה להאחז גם התקווה אף היא נעלמת.
אז שבים ואוספים אכזבות, שבבי חלומות
ותמיד מסתפקים בבערך.
שורדים את הזמן, את אותה ילדות שנשכחת...
רודפים אחר מרדף שלעולם לא ידע עוד קץ.
מטפסים גבוה על עץ ישן...
שעוד לא אבדה תמימותו.
ממשיכים אחריו ללכת ומהר שוכחים אותו.
כי זמן זה כסף, ככה אומרים,
ושוכחים להזכיר שאת הזמן אי אפשר לקנות.
תמונת החיים לעולם איננה מתבהרת,
גם לא כשעולה לה השמש.
בצבעים אפלים וכהים מצטיירת,
בורחת אל ארץ אחרת...
ולעולם לא תשוב עוד, תמונת החיים בצבעים הכהים
רק אולי תכה אי פעם שוב בחוזקה.


ואנחנו נמשיך לסגוד לכנות, להיות עבדים לחירות
שבעים מלרצות לחיות או למות
שוחים בדמעות ריקנות
ובסוף כשכולם כבר נוסעים רחוק
מבטיחים שישובו ועובר הזמן,
נשוב אל תמונת החיים
שתעלם ותתרחק מכאן.