איתן וויקנס / לבתי |
היו לך עיניים עצובות
הסתכלתי בהן
ושקעתי לתהומות
של זמן
ראיתי בהן
את עצמי
עם עיניים עצובות
שראו את אמי
הורתי
כשנולדת
בצלמי ובדמותי
רציתי ללטף
אותך ברוך
באהבה
רציתי לומר
מילים יפות
שמחות ועצובות
שלא נאמרו לי
מעולם
כשנולדת
דמעו עינייך בדמעות
לבי שנאצרו
עד ליום
שבכית
לא רציתי
ליצור חיים
של כאב וצער,
לא ביקשתים גם
לעצמי
כשנולדת
ידעתי כי אב אני,
לא אוהב,
לא חבר של
כזבים.
דמי דמך
בכיי בכייך
גם אעלם, דעי
שיש עולם שלם,
ואת בתי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|