|
הקצף החום של כוס הקפה
מנוקד בכתמים של קרם לבנבן
כעורם הפרוותי של סוסי ציורי
הקיץ מתחיל לפעפע בעולם.
עיניה של המלצרית מהפנטות אותי
אני עושה כול מה שהיא רוצה
הדעת משגת את גבולות ההכרה
למבנים שקופים של אור.
אני חושב על כך שאלכוהוליסטים
לא עוברים את גיל שישים בממוצע
מחסום הדם יודע גבולותיו
הרקמה הצהובה של המוח מאדימה בחשאי.
לולי הייתה האהבה בעולם
היינו מתמרנים על אמת
בתוך עיסת הקרקע הדביקה
גופנו היו חבולים אחד בשנייה. |
|
|
אולימפיאדת
המתאבדים:
ריצת מאה מטר אל
תוך כיתת יורים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.