|
דלה
אביון דרכי
כי נחסכת את ממני
דרכי יחד
התפצלו טרם
הגיענו אל חורש ירוק
מטר גשמים הצליף
טיפה אחר טיפה
כה רטובים הם שבילי האדמה
לא סרו
ברקים מעליי
האירו במכאוב
את האפלה
אין הרוח לא חסה
על נוף גן משחקים
חרקו ונעו להן נדנדות
בבדיותיהן
חורש ירוק נשכח
ונתן ידו אל
סמטת עצים שרופים
כרותים ועקורים
אופק הדרך נפרש
אל מרחקים אין סופיים
פסיעה בעקבות פסיעה
ישאירו עקבות ישנים
ריחות בוסתן מתוקים
נבל נפרט
על ספסל עץ שנכרת
יבערו זיכרונותינו
בריח מוסקט. |
|
|
אני עוד זוכרת
את הימים ההם,
כשהסלוגן היה
למעלה מצד
שמאל...
ולארץ הסלוגנים
אפשר היה להגיע
בדרך המלך ולא
דרך חור התולע
של היום...
צפיחית בדבש
רואה את הנולד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.