יפעת חן כהן / עד שלא נהיה עוד |
עוד מעט
ייבשו שפתיי,
הצבע יוקז מפניי.
ביובלי גופי אתה שט
אל מול ירח
שוקע
אתה נוגע
ואורו מחוויר
כריות אצבעותיך על פניי
כחום הגוף
כאודם הכאב
כעומק השתיקה
אתה אומר -
זו אהבה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|