נה עה-מה / אווזים |
תחנת האוטובוס הייתה הבטחה,
להצמיח נוצות
לדדות במעגלים
לגעגע אותנו כל לילה
אבל בכל לילה אני יוצאת בשקט,
בשקט מתיישבת באוטובוס
והכביש ישר והוא מקרטע,
הבית כבר היה מדבר
ואין עצי שיטה בצד הדרך
רק הנוצות המתבדרות ממני
הישר אל הזרועות החוליות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|