רבקה שקד / חתן עניו |
וכה קלה, כלה נאה,
עדויית שמלה ללא רבב,
מה אני לה? רק חתן עניו,
כל שאין תאמר לי-"הב",
לכל כיסיי, ידה תתחב.
וכצאת ידיה הריקות
לאור,אל מול פניי,
אבוש, אסב מבט,
אכתוב את כל שיריי.
כי איך אישיר גבי
מול אהובת ליבי?
מול שתי ידיה הפשוטות,
אשר ריקות, ריקות עד כלות,
מול מבטה , מסגיר איבה,
ותחינתה לנדבה.
כי לא אוכל שקר ולא אוכל לדחות,
הן היא כצלע בי ואין בינינו סוד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|