נותרה עירומה, פגועה ומותשת,
שלל השרב המכה בה- חודר.
מבין תימרות ועשן מנתבת,
שביל או רעול אל שעלה כבר באש.
חשה ומתביישת לחשוף,
שגיאה שניצתה בה מכה בה שנית.
ערפלים שהסתירו עד כה כבר אינם,
שגיאה שניצתה, מכה בה שנית.
רוכסת שמלה, אך גופה עוד עירום,
החורף טוען שנית למלכות.
גשם של מן יורד מרקיע,
בא לבשר שאבדה במדבר.
הכוס הריקה התמלאה בשנית,
שפתייה חשקו למגע הרטוב,
גרונה השתוקק לרוות מהמים,
גופה התמוגג, התפוגג כאחד.
אינה אלא רוח אשר מייחלת,
הנה גם הכול גם לא כלום גם יחדיו,
אנה ואנה עודנה סובבת, עולה באפה ריח הקרב.
נקראת היא לבוא, לעמוד מול הדגל,
ואז ולהלביש על עצמה תכריכים.
לכתוב עוד המנון, כומתה בכותפת,
להצדיע לאלו שלמענה עוד מתים,
לבכות על כל אלו שבמותם - נתנו לה חיים. |