חני וייסמן / לא יודעת למה |
חושבת על זמנים עברו
ואז זולגת עוד דמעה.
אז, עוד כשהייתי עם כל הכיתה,
ואולי זה בגללך אימא,
כי את כל כך רחוקה.
אני פשוט לא יודעת למה,
אבל אני בוכה.
רוצה להגיע לשם,
אבל מה אם אני לא מתאימה?
וכל האהובים עכשיו בבית,
צוחקים מאיזו בדיחה,
ואני כאן,
לא יודעת למה, אבל פשוט בוכה.
אולי זו סתם תקופה
ואולי זה החשש מהמחלה,
כל מה שאני יודעת כרגע זה שעוד שנייה תפרוץ מעיניי
הדמעה הבאה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|