אבי מאיר / נשמה ארורה |
משחקת בגני החיים,
ועם זאת - עינייך עוצמת.
בושי והיכלמי!
בחייך בחרת בשקר,
ובמותך - לא תראי את האור.
הזמן עילפך,
ונותרת מעולפת, מסוממת.
מן ההתמכרות, לעד תהיי כבולה.
כי גם כבר אחיך,
כוח הרצון, נטשך,
ותקוותך -
עוונך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|