|
חשבתי לעצמי ולעצמי בלבד
שכמות הכאב שאני נושא בקרבי
יכולה למלא כמה משחתות קרב מזוינות
אך המים כל כך עמוקים לעומתן.
הברך הימנית שלי כואבת מעל לשבוע
אני צריך להפסיק לרקוד אבל אני לא יכול
הרוח אוחזת במיתרי נפשי כבשלה
לבי נמס לקראת האור הלבן.
ילדים קטנים לאורך גדת הנהר
משחקים בבוץ על עורם השחום
את הצדפים המתים של השחר
הם אוספים לשרשראות ארוכות.
פתיתי השלג נמסים על פניי
אצבעותיי קפואות מקור
דמעות כחולות נוזגות מעיניי
את ציר הרפאים שנשכח מהלב. |
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.