שיר אלוני / אישה דובדבן |
מחייכת חיוך נסתר
של שרב בחורף
גבה מורכן
שיערה זה מכבר
מונח לבן על העורף
כפות ידיה קשות
עמלו הן שנים
ושכרה נגלה לעין
מבטה החכם
יפה ודוקר כשושנים
יודעת מה שלא אדע עדיין
ירכיה מלאות
באהבת הילדים
ששכחו אותה מזמן
עיניי הרואות
היא ניצחה שדים
ודמעותיה התייבשו מעצמן.
הו, אישה דובדבן
את יודעת מזמן
שאת אישה דובדבן.
הו, אישה דובדבן,
הם לא יידעו לעולם
שאת אישה דובדבן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|