שמעיה ריצ'מן / גבולי |
חלק בזה לא היה לו, הוא פשוט שם
הגבול, האדם.
המאבן בנויה החומה? אולי מעץ?
לא תמיד ניתן לראות מה מעבר
אולי לא כדאי. כאן הוא עולץ,
שולט, מכיר. אינו יודע מהו שבר.
בקצב עולמו שלו הוא רוקד
את חוקיו הוא הוגה,
עד שאל מול החומה הוא עומד.
נבוך, תוהה.
חמה היא ומלטפת, עוטפת
אך גם זרה ומנוכרת.
היפרוץ?...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|