מנפצת השמשות / יד, זרע |
הוא המוות המזויף היא אומרת
האודם שלה אובד בנחילי מי-פיה
עכשיו הרצפות חסרות-גמישות
ומלאות-כיעור, חופן היד
רוטטת בנו
כמו פנס בבוקר
מצית בלילה
את רוחב הבדידות הנשית
בחיקנו - דובים מחוממים היטב
הקלות הנסבלת של זרעך
רחוצה בי, קראתי לה בשם
והשכבתי אותה לישון
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|