בית א:
אמרתי לה שאני שמח,
אמרתי לה איני בורח.
אמרתי לה היי תמיד,
ואתן לך רדיד.
פזמון:
מה לך חמודה,
הרי אינך בודדה.
אמרתי כשגופי רעד,
אני לך הנועד.
בית ב:
צחקה וחייכה במתיקות,
עם לחיים סמוקות מילדות.
אך ראיתי בעיניה עצבות,
שעליה נראית כמו התכלות.
פזמון:
מה לך חמודה,
הרי אינך בודדה.
אמרתי כשגופי רעד,
אני לך הנועד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.