|
עת חברנו לקורותיי
עת דמענו בשפת הוריי
נפעמים מכול הבלוז הזה
חייך הירח מלא
עצים לעלעו סמדר
המדבר רחש תדהר
נתלחלחה ריגשת אביב
ורעות לבלבה סביב
עם הרוח עם הכאב
עם החסר והמלבב -
עת נגענו בנפשנו
נפשה בנו נשמתנו.
© יוכי מרץ 2008 |
|
|
"כפיים חבר'ה,
איפה אתם? לא
רואים אותכם!"
אולמי ורסאי,
הקופסא השחורה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.