קניתי לי דירה בעיר האבן הלבנה,
היא נמצאת קרוב לפה מעבר לפינה.
בה עצים וצמחייה ואגם אחד גדול,
השקט שם שורר לא תשמע כמעט שום קול.

ברחובותיה של העיר מתאספים האנשים,
הם לא גרים שם, אך עומדים שם, שרים ונרגשים.
מתחתיה יש שבילים ארוכים מסתוריים,
כולם כמהים לדעת לאן הם מובילים.

האנשים שם רגועים אך ללא שמחת חיים,
שקועים בתרדמה וכל היום חולמים.
חלקם דברים טובים, חלקם דברים רעים,
חלקם על תפוחים, חלקם על קילשונים.

קניתי לי דירה בעיר האבן הלבנה,
זה בעצם הוא הסוף אך זוהי גם ההתחלה.