(את השיר כתבתי לאשתי (ה"שושנה") במהלך הריונה השלישי, ובא
להביע את תודתי ואושרי משתי ילדותינו הראשונות (ה"חיפושיות")
שמאירות לי את עולמי ואת תקוותי לעתיד טוב יותר לכולנו)

בין עצי השדה שראו ימים יפים
יושבת לבדה בין החוחים
מתוקה ויפה שושנה פורחת
בצבעיה לשדה תקווה זורעת
שיום יבוא והכל שוב יאיר
גם אם כרגע הסיכוי זעיר

שכניה בשדה מנסים לכלותה
והיא בעלי כותרת מגוננת על פיתחה

אך לבד קשה לעמוד בפרץ
כי מכל פינה קופץ לו איזה שרץ

טיכסה השושנה עצות טובות
להצלת הערוגה תביא חיפושיות
את השדה קוותה יקיפו בחדווה
וחיוך יעלו על כל הסביבה

שתיים כבר נמצאות את השדה לרנן
בנועם הליכותיהם ובמשק כנפיהן

אך השושנה על שמריה אינה שוקטת
ודואגת להביא עוד חיפושית צדקת
שתבוא ותעזור את השדה להעיר
להביא צחוק לעולם שאיש לא הכיר
ובעוד קצת זמן כך מקווה
כל השדה יפצח בשירה טהורה

על פרח כזה נשאר לי רק להודות
ליושב במרומים לעושה נפלאות
שזיכני בערוגתי עמה להיות
בשמחה ובאושר ללא גבולות