|
על הגבעות הירוקות של הארץ
פצחה נפשי בשיר תפילה
לאלוהי האהבה בחסד וחמלה
להט השדות הרושף מיתרים לצורה.
הרקיע נאלם באד הקסם
מבעד לגווני העננים של אפריל
ציפורי קיץ לחשו מעופן
לאורך אישונים כבדי ערפל.
סוסים עייפים של אדמת הארץ
גודרו יחדיו לשרשראות צבעים
רקיעות רגליהם מחו את האבק
מעל שדות ילדותי שנעלמה.
הצהוב להט בפריחת החרדל
את כל אשר נפשי משגת
לאיתנים של בשר כלונסאות הרוח
הייתי אז עטוף ברהב המילים. |
|
|
ממתי אני מסכים
שתסתובבי בבית
לבושה?
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.