עקצוץ קל בשפתיים
ו"אוי לא" שמתיישב בלב.
זה שוב איתי.
למרוח! ומהר!
למחרת-
מעין שיתוק נופל על הפנים
ועל מצב הרוח
כבד.
מעיק.
וזה יוצא.
מרגיש הרבה יותר ממה שזה.
ועם המריחות נמרח היום,
צבעים כהים,
שיעבור מהר.
לגעת.
בשפתיו של האחר,
רוצה, רק קצת.
אסור.
זה מטמא.
ואחר כך, גם תבוא אשמה.
שבוע-
של להסתכל רק מרחוק.
לרצות, אך אי אפשר.
אולי בכל זאת?
לא.
כמיהה.
לנשיקה שאחרי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.