ולוואי שהשקט שלך יעזוב אותי
כי הוא כואב באותה מידה...
וזה ששלחת אותי
למושבת מצורעים...
מה פוחד
עכשיו,
בין אלפי אנשים?
ואין לי כלום
ממך
רק עלבון.
עוד מעט
אגיד
שלום.
מהסורג
שלא תידבק.
ולוואי שתימוג
כבר
מן האופק
ויבוא איש טוב אחר
ויביט ישר לתוכי
עמוק
ולא יראה ממטר!
28.1.01 תל-אביב (-מושבה- ביתן המצורעות) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.