ישות נצחית / שאלה של עצבות |
נושק לכחול השמים עננים רחבים
מסך הרוח נושב בעיניים
את שירת האביב החדש.
סרפדים פורעי עול לוהטים בשוליים
את גדרות הטריטוריה האנושית
מחטי אורן מצהיבים בכתום בהיר
כלחש שעת השקיעה הממאנת לבוא.
כיסאות עץ עטופי אריגי גומא שזורים
מרשתים את הנוף הדומם
בחום ושחור של יבשת אפריקה
הילדים ישנים אל תוך החלום.
האבנים פועמות את מעטה הזמן
למרווחים רחבים של הכרה
דמעות שקופות זולגות על גביע היין
מיתרים עצובים של רוח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|