ישות נצחית / אני אקרא לזה אהבה |
מטלטל את פעימות העולם
על דופן הקיר הצהוב
של מבנה הבטון הישן הזה.
חללים קבועים של שיממון קיומי
אוחזים בתנועות האנשים
ערנות קבועה של משך תרבותי
הסדקים על הרצפה מאפירים אלי דעת.
צל העלים הירוקים משחיר להכרה
את דפוסי הרוח הנושבת בעיניי
לבי נדם במקטעיו הרוחשים
הילות קטנות של בוקר.
להבי המאוורר מנתבים את תדר האור
למקסם אדוות המים בנהר
הזמן זולג לאחור בפסיעותיו
פיות קטנות לוחשות לי אהבה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|