|
אבולוציה שלילית על גופי האנשים
הבלים לאורך נתיבי השכחה
אבני זיכרון שטופי שמש
זורעות חידלון לידי הכרה.
לוחות עץ שחוקים במעטה לחות
נשזרים אל אדמת האספלט
להט היום מסרב להרכין צעדיו
עיניי נושבות עם רוח הים.
קווי חשמל שחורים חוצים שמים
התכלת נמזג לאפרוריות האשליה
מסכי ניילון כבדים נעטפים בלבי
לתוך מצבורים אפלים של תחושה.
עצמות לחיים רחבות לנערות הקיץ
פנים עגולים למגע השמש
השקט חודר את סורגי הרעש
לגוונים ארוכים של אור. |
|
|
צואה במוזיאון
זה לא אמנות.
ואין כאן מקום
לדיון.
צואה במוזיאון
זו פלצנות
לשמה.
או ליתר דיוק,
חירבון.
הדחליל בעליל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.