פגרים מתים של שקט
מאחורי מסך הרוח הגדולה
המיתרים דוממים למגע האור
משהו אחז בנפשי וסירב להרפות.
צליפות זנב מטלטלות
את בצר חיית הפחד
העיניים פעורות לרווחה
נושפות כנפי ציפורים.
עגלות מלאות באריגי עור חומים
נלהטות למגע קרני השמש
הבהקים של לובן הסופה
לאורך כול מישורי הדרך.
חיות התרבות מסתגרות בצלן
לוחות חישה חלקים
המכונות משומנות בציר הבשר
הנפש כמהה אלי אור. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.