|
לעוסים לגזע מלבין רוח
ענפי השיחים הדוממים
האביב לא נגע בגדם
המשווע אלי אור.
נקודים בחום ולבן
סוסי פרא של אדמה
רעמת שער חלק
נלחשת אל לב האפלה.
רחש קל אחז בעדר
רעמי תגרות בודדות רקע
המרחבים נדמו לתנועה מונוטונית
העיניים הללו מביטות עוצמה.
הרקע הלבין ענני שמים
מבעד לנוף התכלת הירוק
זהב הצמרות נעצב בידיי
המסרבות להושיט עצמן אלי דעת. |
|
|
-סבתא.
-מה.
-לא חשוב, סתם
רציתי לבדוק שאת
עוד לא מתה.
אפרוח ורוד, נכד
למופת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.