|
שעות מתות נערמות לימים ריקים
החולפים כמשב כפור על סדקי הנשמה
ארס האכזבה שורט דפנות העורקים
בעוד מתהדקת אחיזת הזמן בצוואר
כמיהה פשוטה לחסד נשחקת עם חלופת הימים
רצון בפשטות מתבהר ומתחדד
מבעד לכהות החושים המתחשלת באבן
אתחום אהבתי אל בין כתלי הבטון בליבי
כאביון רעב ללחם
אחיה בחסך אהבתך
אפדה חוב רגשותיי אט-אט
כמשורר חסר מילים
אקיץ שנתי אל שברי החלום
המתמוססים לתוך מרקם חיי
היזיון אשר העזתי לתוות בראשי
בנקל נפרם בידי המציאות
הייאוש המחלחל למעמקי המחשבה
כמים בבקעי הסלע
יהווה יריב ראוי לקרב על המחר
אשר אין בידיי ממנו לחדול
אך גבורתי אאסוף בידיי הנוקשות
ולהביי תקוותי אשייף
אשא אור עיניי אל חשכת תהומות
ואביס שדי, אחד באחד
חיי יתפרשו על-פני מבואות השנים
ואין אהבה עוד מנת חלקי |
|
|
עדיף חרדי
אחד בקידוש
מאשר שניים
באותו דוש...
(המהר"ל מפראג) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.