|
1.1.1978
אל האהבה
פנים לה
עגולה במשושיה
אין סוף
ותהי
לי
לאישה
ולא
ידעתיה
אף את יה, לא...
חמדנו
בתאוות
אלים
דעת לא נדע
געת
על פני שטחי האור
שאני
אל מקור
כל
ארחף
בין ובתוך
רטיטותייך
לדעת
האדע?
האגמע?
את דמי בין מים ושמים
הפיצני בטוהר!
האהיה
ראוי לך? |
|
|
עזוב אותך
מהשטויות האלה,
יש לי רעיון
הרבה יותר טוב.
בועז רימר לגיל
שוויד, 1997 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.