הוא: נפשי למולך ערום ועריה, אך לא אבוש כי נקי מצפוני,
      ידעתי שגם אם לשקרך  אנסה  רק  בטובתך רצתה  דרכי,
היא:" איש, ממילא לא תוכל לשקרני אז אל!
     תכאיבני בכך כי אוהבך אז מה אם אכעס? זעם  זה ישכח!
     אותך אז אשוב ואשאל:  למה תפחד? "
הוא: "עייפתי אישה משאת חן לכולם!
      פינה של שלום ארצה בביתי".
היא: לא פינה של שלום תבקש לך אהובי
       רק דממה  וחרות שהמוות  מקנה.

הוא: נפשי למולך ערום ועריה, אך לא אבוש כי נקי מצפוני,
      ידעתי שגם אם לשקרך  אנסה  רק  בטובתך רצתה  דרכי,
היא:" איש, ממילא לא תוכל לשקרני אז אל  תכאיבני בכך כי
אוהבך!
        אז מה אם אכעס? זעם  זה ישכח אותך?
        אז אשוב ואשאל: "למה תפחד? "
הוא: "עייפתי אישה משאת חן!
        לכולם פינה של שלום ארצה בביתי".
היא: לא פינה של שלום תבקש!
      לך אהובי;  רק  דממה  וחרות שהמוות  מקנה!