|
דרך אבק המלים הממאן לסגת
נערמו סדקים של ערפל
סופות רפאים נוראות
עצמתי עיניים עמוקות לרווחה.
העצים של הבוקר אחזו בירוק
מבעד לשבשבת המראות
אדוות כוכבים לוהטות בצהוב
צלילי האביב הרושף אהבה.
רגלי האנשים פלשו בשחור
לאורך מסכי ההכרה
סרטים מרצדים של מונוכרומטיקה דלילה
לא עצרתי כדי להביט לאחור.
הכאב נאחז ברצועות הברכיים הקרועות
מגדיר את קיומו הארצי
ללילות טרופי שינה
לבקעים שחורים בלבנה. |
|
|
צבוטאותי
וקוטאותי הם
דמויות פקטיביות
לא אמיתיות
ותלושות,
הן הומצאו אך
ורק לשעשוע
(ואולי יש איזה
מסר, אבל אני לא
ממש יודע מהו)
אולי שבסוף
או שמתים
או שנשארים?!
יגאל עמיר, אזרח
לשעבר, אסיר
בהווה, נביא
בעירו, וזמרת
בארים אדומה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.