|
דרך אבק המלים הממאן לסגת
נערמו סדקים של ערפל
סופות רפאים נוראות
עצמתי עיניים עמוקות לרווחה.
העצים של הבוקר אחזו בירוק
מבעד לשבשבת המראות
אדוות כוכבים לוהטות בצהוב
צלילי האביב הרושף אהבה.
רגלי האנשים פלשו בשחור
לאורך מסכי ההכרה
סרטים מרצדים של מונוכרומטיקה דלילה
לא עצרתי כדי להביט לאחור.
הכאב נאחז ברצועות הברכיים הקרועות
מגדיר את קיומו הארצי
ללילות טרופי שינה
לבקעים שחורים בלבנה. |
|
|
"כיכר העיר
התפוצצה
מאנשים"
"עזוב בוא נלך
לבמות חדשים?"
לא הצליח לי
הפעם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.