|
על ערי הרפאים של אש המלחמות
נצרבו רוחות השמים לענני דווי
החושך הגדול אחז את מטריית הרקיע
לצירי כאב רוקחים בכחול כהה.
לא נאחזתי במיתרי השפתיים
אלה בדמעות מלוחות של ים
באדוות המים הקרים
בהשתקפויות האור על פני האגם.
העצים של סוף מרץ עמדו בשיממונם
כסמלי רעד קפואי חידלון
לחשתי לרוח לבוא לקרבם
להפיג את החושך לאור.
עלוות הטחב הירוקה
לטשה את הגזעים לנוף של הכרה
מעילי קשישים חבוטי פחד
עיניים כבויות למגע האור. |
|
|
"גיא, אל תבין
אותי לא נכון.
טוב לי איתך.
באמת.
ואני גם אוהבת
אותך.
אני פשוט...
בתקופה קשה .
ואני מרגישה,
שאני צריכה
הפסקה לנשום,
להחליט מה אני
ומי אני לפני
שאני נופלת עליך
ככה...
איך זה?"
"לא רע, ממש לא
רע. קצת דמעות
לא יזיקו"
"הוא עוד יבכה,
המניאק"
מייפל בחזרות
גנרליות לקראת
הפרדה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.