|
על ההרס הפולש בבשר הארץ
נתזי אש ואפר מלחמות
נאמרו מלים כבדות של שקט
רעש המטוסים נדם אלי אור.
בוהק הסופה חרש בנפש הבשר
חרכים עמוקים של כאב רפאים
קורות ברזל חלודות בצל הדעת
סדקים קרים בדופן הספינה.
בלרינות כבויות חיים
של ממסדי תרבות כושלים
נלחשות מבעד לאבק
הקרעים תופשים תאוצה.
חללים כבדים של זיכרון
ממלאים את חשכת הלילה
עיניי היום נמסות למגע האור
המיתרים קרועים ביהבם. |
|
|
-אז אתה שומע
אמנון, אמש
דיברתי עם
מוקדנית אחת של
סלקום בשם
עופרה.
-עופרה? מה
היא עושה שם?
-עזוב, מה זה
משנה, היא כבר
גמורה.
עוד דו שיח מרתק
בין אפרוח ורוד
ואמנון ז'קונט. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.