|
שער המוות עומד על חורבות העיר הישנה
קסדות גיבורים על שריון אריות
כסות הרוח בצל המכונה האנושית
המים זולגים בירוקת הנהר.
אני רוצה לצייר פרחים
על הקירות מחוררי הכדורים
אבל הערפל כיסה את הדעת
במלט לבן של טשטוש הכרה.
יש צמחים שמצווים לקמול
על מנת לפרוח כול פעם מחדש
מחזור הטבע חזק מהדי החלומות
אני לא מנסה להתנגד יותר.
חלילי מתכת זהובים
מפתלים את עצמם לדעת
אני הולך ומאבד הכרה
מי הנהר עמוקים לחישה. |
|
|
אז מה אם עברתי
לניו יורק ואני
עדיין בודקת כל
חמש דקות אם כבר
פרסמו בבמה חדשה
את הסלוגן שלי?
קוראים לזה
ציונות! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.