|
זרועות פלדה שחורות
הורסות את שרידי העבר
לעיסה פריכה של לבנים ובטון
קורות הברזל מתכלות בבלייה.
לנגוס את השעות החולפות
לנהרות של אפר ואבק
איים של רעש מכונות
מחרוזות של לבנים כתומות.
ידיי המכונה לא בוחלות במעשה
קורעות בבשר הנפש הקדושה
שרשראות כסופות של אור
הדרך הזאת קשה לחישה.
אני לא מפחד להביט על נפץ האשליה
סוסי המלחמה רדומים כעט
לתוך טבעות של שחור וצהוב
השקט מחלחל לאט לעולם. |
|
|
אתם יודעים שכל
פעם שבועז גומר
לאשר את כל
היצירות אני
אומר לו סחטין
ומכין לו קפה?
אבל לזה שמאשר
את הסלוגנים אני
אפילו לא מרים
טלפון. למה מה
קרה? ממתי
מצ'פרים
פרילנסרים?
מרסלוס, השרת של
במה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.