|
יש רגעים כאלה
בסרטי מדע בדיוני
כבר זמן רב אחרי שיצאנו מתאי השינה
לאחר הדברים הנוראים שעוללה לנו הישות האחרת
אנו עומדים מול קיר מוצק
מתחילים להכות בו בדרך הבריחה
אך ידינו חופנות אוויר כתוש
בטמפרטורה בלתי נתפשת
מפחיד לדעת את ההמשך המתבקש
ואולי לא רצוי בכלל להישאר בתמונה
היא הולכת ונעשית שקופה מרגע לרגע
שומעים את הדפיקות הגוברות מהחדר השני
ואת הנהמה ההיא שמתחילה לקבל משמעות
בדיוק אז מגיע הרגע ההוא שבו מתברר לנו
שגם אנחנו.
|
|
|
כשפגשתי את
הזוזו לסטרי הזה
ישר קלטתי שהוא
מוזר, קודם כל
היו לו שני
אפים, אחד במקום
הרגיל ואחד ליד
הביצים, כל פעם
שהיה מגרבץ הוא
היה דופק גם
אפצ'י הגון.
זה יצר בעיה כי
הוא שמר את
הקוזלך שיצאו לו
מהאף (ומהביצים)
הוא היה אוסף
אותם לתוך
קופסאות גפרורים
ומוכר בשמונים
שקל לקופסה, היה
קשה אז, אבל
הסתדרנו.
יגאל עמיר מעלה
זכרונות בערב
הווי וסלוגן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.